איך זה עובד: תהליך חדלות פירעון של חייבים בהוצאה לפועל

חוק חדלות פירעון החדש שינה את כללי פשיטת הרגל של חייבים ותאגידים בישראל. כל התהליך השתנה מן הקצה אל הקצה – מהגשת בקשה לחדלות פירעון ועד לקבלת צו הפטר ומחיקת חובות.
תהליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל


כניסתו של חוק חדלות פירעון

מכניסתו של החוק החדש לתוקף (או בשמו השני חוק ההפטרים), השתנתה השפה שבה מדברים על תהליך פשיטת הרגל. כלומר, אין יותר לקרוא לחייב “פושט רגל” או לתהליך עצמו “פשיטת רגל”. עכשיו חייב נקרא “חדל פירעון” והתהליך הוא “חדלות פירעון”. המשמעות היא זהה, אך רק הזר’גון השתנה מעט, כדי להוריד את אות הקלון והתג החברתי שהוצמד למי שהוא “פושט רגל”.
בעתיד הקרוב, עם סיום הליכי פשיטת הרגל של חייבים שהגישו לפני כניסתו של החוק החדש, המונח “פשיטת רגל” יימחק מן הלקסיקון הישראלי.
 

חדלות פירעון בהוצאה לפועל 

בעבר, לפני כניסת החוק החדש לתוקף, לא ניתן היה להגיש בקשה לפשיטת רגל ומחיקת חובות בהוצאה לפועל. כיום, מתאריך 15.9.2019, היוצרות התהפכו וגם רשות ההוצאה לפועל מקבלת בקשות לחדלות פירעון ויכולה להוציא צוי הפטר ומחיקת יתרת חובות.


מה זה אומר הליך חדלות פירעון

הליך חדלות פירעון בישראל אומר שהמדינה רוצה לעזור לחייב להסדיר את חובותיו כדי שיוכל לחזור למעגל החיים התקין. בדרך כלל, המשמעות היא שהמדינה (באמצעות ביהמ”ש וההוצאה לפועל) כופה על הנושים לקצץ בגובה החוב המגיע להם מן החייב או לפרוס אותו לתשלומים, כדי שהוא יוכל לסגור את החוב ולפתוח דף חדש בחיים ונקי מחובות.
 

מי יכול להגיש חדלות פירעון בהוצאה לפועל

חדל פירעון הוא מי שאינו יכול לשלם את חובותיו במועד. הוא אינו יכול לעמוד בתשלומים, מאחר ושווי התחייבויותיו הכולל גבוה יותר מכל ההכנסות והנכסים שיש לו.
חדלות פירעון בהוצאה לפועל מקבלת חייבים עם חובות של מינימום 50,152₪ ומקסימום 150,455₪.
  • אם יש לכם חובות מעל סכום המקסימום, הבקשה שלכם תועבר לממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים וכל ההליך יהיה בניהולו ובפיקוח של ביהמ”ש השלום.
  • אם יש לכם חובות מתחת לסכום המינימום, תוכלו בכל זאת להגיש חדל”פ, אך תתבקשו לתת הסבר מדוע מגיע לכם להיכנס להליך זה. אם רשם ההוצאה לפועל ימצא לנכון שבקשתם מתאימה, הוא יאשר זאת (סעיף 187ב לחוק).

איך עובד תהליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל

הליך חדלות הפירעון ברשות האכיפה והגבייה אינו מורכב במיוחד, אך כן דורש הרבה תשומת לב לפרטים ודגש על צירוף כל המסמכים המבוקשים. כפי שאנו תמיד מציינים, מומלץ להתייעץ עם עו”ד הוצאה לפועל שיוכל ללוות אתכם במלוא התהליך.
 

משך תקופת הליך חדלות פירעון

ההליך כולו מוגבל לתקופה של 4 שנים על מנת לקצר ולייעל את ההליך, בשונה מפשיטת הרגל שהייתה יכולה להימשך שנים רבות. כמו כן, חייבים שיוכיחו בפני רשם ההוצאה לפועל שאין להם כל יכולת לשלם את חובותיהם, יוכלו לקבל צו הפטר תוך 18 חודשים בלבד.

בואו נעבור שלב אחר שלב ונראה איך זה עובד:

1. הגשת בקשה לחדלות פירעון

ההליך כולו כמובן מתחיל, איך לא, עם הגשת הבקשה לחדל”פ.
ניתן להגיש בקשה באופן ידני או באופן מקוון (מי שמיוצג ע”י עורך דין, יכול להגיש רק בצורה מקוונת).
א. הגשה מקוונת מתבצעת באתר ממו-נט, יש ללחוץ על “פתיחת הליכי חדלות פירעון”, לאחר מכן על “בקשות פתיחת הליכים ליחיד” ואז על “בקשת יחיד למתן צו לפתיחת הליכים”.
כעת ייפתח לכם חלון עם אפשרות ל”הורדת טופס הבקשה”, לחצו “אישור” ומלאו את כל הפרטים וההוראות. במועד זה תתבקשו גם לשלם את אגרת הבקשה בסך של 1,600 ש”ח.
 
ב. לאחר מכן תתבקשו להוריד את טופס הבקשה בפורמט PDF למחשב האישי.
הגיע הזמן להכין את כל המסמכים לתמיכה בבקשתם לחדלות פירעון, שיראו לרשם שאינכם יכולים לעמוד בפירעון החובות. הנה רשימת המסמכים הנדרשת לצורך הבקשה.
 
ג. לאחר שסיימתם למלא את כל הפרטים וליישם אחר ההוראות למילוי והמסמכים, חזרו לאתר ממו-נט כדי להעלות את הטופס והמסמכים.
חזרו על סעיף א’ הקודם, אך כעת לחצו על “העלאת טופס הבקשה” ושגרו את הבקשה שלכם לאחר שהזדהיתם לפי ת.ז.
 
ד. הגשה ידנית מתבצעת על ידי הדפסת טופס הבקשה והגשתו בצירוף המסמכים ללשכת ההוצאה לפועל הקרובה לביתכם ושבה קיים מסלול חדלות פירעון (לשכות טבריה, חיפה, כפר סבא, תל אביב, ירושלים, אשקלון). הוראות כיצד לשלם את האגרה, מצוינות בטופס.
פשיטת רגל בהוצאה לפועל

2. אישור קבלת הבקשה

א. לאחר ששלחתם את בקשתכם, תקבלו SMS אוטומטי כי בקשתם התקבלה + מס’ התיק ושם הלשכה המטפלת.
 
ב. הבקשה תועבר לטיפולו של נציג הוצאה לפועל, אשר יבחן את הבקשה ויבדוק האם חסרים בה מסמכים. במידה וכן, תקבלו מסרון עם דרישה להשלמת המסמכים. מי שלא ישלים את המסמכים החסרים בזמן שקבע הנציג, בקשתו לחדלות פירעון תימחק והאגרה ע”ס 1,600 ש”ח לא תוחזר. לכן חשוב להקפיד להשלים מסמכים בזמן.
 

3. אישור רשם חדלות פירעון

לאחר שנציג הוצל”פ בדק שהבקשה תקינה ויש בה את כל המסמכים, הוא יעביר אותה לרשם ההוצאה לפועל, אשר יבדוק האם היא מתאימה להליך של חדלות פירעון.
  • במידה והרשם יאשר שמתקיימים התנאים לפי החוק החדש, הוא יאשר הבקשה ויורה על זימון ישיבת הסדר תשלומים בין החייב לנושים.
  • במידה והרשם לא מאשר את הבקשה, באפשרות החייב להגיש ערעור בזכות לביהמ”ש השלום באותו המחוז (סעיף 351א לחוק).

4. גיבוש הסדר תשלומים

א. שלב זה מנוהל בעיקר על ידי נציג הוצל”פ, שינסה לגבש הסדר תשלומים בין החייב לנושים. החייב יצטרך להעביר לנציג, הצעה להסדר תשלום חובותיו, בהתאם למסמכים שהגיש ביחס ליכולתו לפרוע את חובותיו. בדרך כלל התשלום המוצע בהסדר, נמוך יותר מגובה החובות ועל כן מכונה הסדר.
 
ב. הנציג יבדוק את ההצעה של החייב ויעביר אותה לכל הנושים, אשר רשאים להסכים, להתנגד או להציע הצעה חלופית.
מה צריכה לכלול הצעת ההסדר? כמה החייב יכול לשלם בסה”כ, מה התשלום החודשי ולכמה זמן.
  • אם כלל הנושים מסכימים להצעת החייב, הוא יחל לשלם את ההסדר המוצע ובסיומו, יקבל צו הפטר למחיקת חובותיו. חשוב לציין שאם החייב יוצר חובות חדשים אחרי הגשת הבקשה לחדלות פירעון – אלו אינם כלולים בצו ההפטר.
  • אם כלל הנושים לא מסכימים להצעת החייב, ישקול הרשם לקבוע ישיבת הסדר או לתת צו לפתיחת הליכים.

5. אסיפת נושים

א. במידה והנושים לא מסכימים להצעת ההסדר של החייבים, בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לזמן ישיבת הסדר בנוכחות הנושים, החייב והרשם עצמו. מטרת הישיבה היא לנסות להגיע להסדר בכל זאת ולהימנע מנקיטת הליכים.
 
ב.  במסגרת הישיבה, רשאי הרשם לבצע לחייב חקירת יכולת בנוכחות הנושים. מטרת החקירה היא בעיקר לבדוק האם החייב יכול להציע הצעת הסדר גבוהה יותר לפירעון החובות או שמא הוא מסתיר כספים ונכסים.
 
ג. אם הנושים מסכימים להצעת ההסדר, לאחר שהתייצבו באסיפה, החייב יחל לשלם את ההסדר ולעמוד בו.
 
ד. אם הנושים עדיין לא מסכימים להצעת ההסדר באסיפת הנושים, הרשם ייתן צו פתיחת הליכים.
 

6. צו פתיחת הליכים

א. צו פתיחת הליכים ניתן כאשר הנושים והחייב לא מגיעים להסכמה בדבר הסדר תשלום החובות. הצו יישלח לנושי החייב ויפורסם בציבור ובעיתונים היומיים.
מה זה אומר?
  • הצו מעביר את הניהול בנכסי החייב וחובותיו, מהחייב עצמו לידי הנאמן, אשר ממונה על ידי רשם ההוצל”פ. זאת נעשה כדי לממש את הנכסים האפשריים (קופות גמל, פנסיה, השתלמות, פיצויים, קצבאות, רכבים, דירות, מניות וכו’) במסגרת החוק לצורך חלוקתם לנושים.
  • הצו מקפיא את הליכי ההוצאה לפועל שנקטו הנושים בתיקים הפרטניים כנגד החייב.
  • רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הגבלות, לקבוע דמי מחייה חודשיים, לתת צו תשלומים לחייב והוראות נוספות כדי לנהל את הנכסים בצורה הטובה ביותר.
ג. החייב צריך לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו, אחרת יסתכן בביטול הליך החדל”פ, והנושים יוכלו לפעול בהליכים בתיקי ההוצל”פ שלהם.
 

7. תקופת הביניים

תקופה הביניים היא הזמן בו נבדק החייב לעומק בדבר מצבו הכלכלי, הנסיבות שהביאו אותו ליצירת החובות, האם פעל בתום לב או במרמה, האם הוא עומד בתשלומי הצו החודשי, האם הוא באמת הגיע להליך החדל”פ כדי להשתקם, וכיוצ’.
  • הנאמן שמונה על ידי הרשם הוא זה שיבצע בדיקה זו. על החייב יהיה להגיש לו דוחות חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו וכן להגיע לבירור במידע ויוזמן.
  • הנאמן פועל גם לכינוס נכסי החייב, בודק האם הם אפשריים למימוש במסגרת הדין, ומחלק את הכסף בין כלל הנושים.
  • בתקופה זו, כל נושה של החייב יגיש תביעת חוב לנאמן, בגין חובות החייב כלפיו. את התביעה עליהם יהיה להגיש עד 6 חודשים מהיום שניתן צו פתיחת ההליכים.

8. צו שיקום כלכלי

א. לאחר 9 חודשים מיום מתן צו פתיחת ההליכים (שלב 6), על הנאמן להגיש דו”ח סופי לרשם, הכולל ממצאים בדבר מצבו הכלכלי הכולל של החייב (סעיף 153 לחוק).
 
ב. הדו”ח יכלול ממצאים בנוגע להשכלת החייב ומקצועו, נכסים בבעלותו שאפשר\אי אפשר לממש, הנסיבות ליצירת החובות, תביעות חוב שאושרו, התנהלותו הכלכלית של החייב וכיוצ’.
 
ג. הרשם ילמד את הדוח, יקיים דיון במעמד החייב והנושים ויתן צו שיקום כלכלי (סעיף 161 לחוק). הצו יכלול הוראות שונות לחייב כגון:
  1. הוראות לגבי צו התשלומים החודשי לחייב, גובהו ומשך התקופה.
  2. אלו נכסים שבבעלות החייב יש לממש וכיצד, כדי לחלק הכספים שיתקבלו לנושים.
  3. אילו הגבלות יחולו על החייב בזמן תקופת השיקום הכלכלי.
  4. האם על החייב להיכלל בתכנית הכשרת פיננסית.
  5. האם יהיו חובות שלא יימחקו ולא ייכנסו לצו ההפטר.
ד. במקרים מיוחדים שבהם רשם ההוצאה לפועל התרשם שההכנסות של החייב נמוכות יותר מדמי המחיה שנקבעו לו, לא תוטל עליו חובת תשלומים בצו השיקום הכלכלי. במקרים אלו, בסמכותו של הרשם להעניק לו הפטר מיידי (מחיקת חובות למעוטי יכולת), בהתאם לתנאים הקבועים בדין (סעיף 167 לחוק).
חדלות פירעון בהוצאה לפועל

9. צו הפטר בהוצאה לפועל

א. אם החייב עמד בכל התנאים שנקבעו בצו השיקום הכלכלי, הרשם יבחן האם להעניק לו צו הפטר לחובותיו. צו ההפטר יפטור למעשה את החייב מיתרת החובות שלו.
 
ב. ראוי לציין כי הנכסים שהנאמן תפס (המהווים – נכסי קופת הנשייה), יישארו בניהול הנאמן גם לאחר מתן צו ההפטר.
 
ג. יש לציין כמובן, שההפטר יחול רק על חובות שהחייב יצר לפני מתן צו פתיחת ההליכים.
עם זאת, ישנם מס’ חובות שצו הפטר לא יחול עליהם והם לא יימחקו ואלו הם (סעיף 175 לחוק):
  1. תשלומים עונשיים, כמו קנסות.
  2. חובות שנוצרו במרמה, גניבה, עבירת מין, אלימות חמורה וכיוצ’.
  3. חוב מזונות שניתן לגביו פסק דין.
חשוב: המידע המוצג באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו\או חוות דעת ו\או המלצה. מומלץ לפנות לגורם מקצועי, טרם נקיטת כל הליך. הסתמכות על המידע המוצג במאמר זה כמו גם בשאר תכני האתר, היא על אחריות הגולש בלבד.
 

שאלות נפוצות

מדובר על הליך פשיטת רגל שמתבצע במערכת ההוצאה לפועל, בו צו הפטר ניתן על ידי הרשם.

התהליך כולל כ- 9 שלבים הכוללים בין היתר, אסיפת נושים, תקופת בדיקה, קבלת צו שיקום כלכלי ולבסוף צו הפטר. במאמר לעיל, פירטנו את כל מה שצריך לדעת.

לא. ישנם 6 לשכות בלבד בכל הארץ, אליהם יש להגיש את הבקשה לחדל”פ. אלו הן: לשכת טבריה, חיפה, כפר סבא, תל אביב, ירושלים ואשקלון.

כתיבת תגובה

עורכת דין ענת קרמר
ייצוג משפטי ראוי בהליכי חדלות פירעון והוצאה לפועל
לקביעת שיחת ייעוץ

רוצה לשתף חבר\ה?

שיתוף ב whatsapp
סמס לחבר\ה
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב print
הדפס מאמר
כתבות אחרונות
רוצה להישאר מעודכן?
הירשמו לניוזלטר שלנו

אין פה ספאם, אלא רק מידע רלוונטי בנושא תכני האתר.

קטגוריות