תהליך חדלות פירעון: איך עובדת פשיטת רגל לפי החוק החדש

חדלות פירעון הוא הליך פשיטת רגל שבו המדינה מסייעת לחייב להגיע להסדר חובות בו יקוצץ חלק מקרן החוב. כיצד עובד כל התהליך עד קבלת צו ההפטר המיוחל? הנה כל הפרטים.

חדלות הפירעון של חייבים

בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ויצר את רפורמת פשיטת הרגל בכל הנוגע להליכי מחיקת חובות.

בדומה לפקודת פשיטת הרגל, החוק מאפשר לחייבים שנקלעו לחובות, להסדיר אותם, לשלם את חלקם ולקבל פטור מיתרת החובות. בשונה מפקודת הפש"ר, החוק מעלה על נס את שיקום החייב, החזרתו לחברה ושילובו מחדש במעגל החיים הכלכלי. 
בנוסף, הוא מקצר את הביורוקרטיה, מייעל את ההליכים ומשתמש בכלים מודרניים כדי להביא לסיום ההליך במהירות האפשרית.

במאמר הבא, נסקור כיצד עובדים הליכי חדלות הפירעון תחת ניהול הממונה במשרד המשפטים ובפיקוח ביהמ"ש שלום.

 

האם כדאי להעסיק עורך דין חדלות פירעון?

בקשה לחדלות פירעון והמשך הליכים ניתן לעשות לבד. עם זאת, טיפול של עורך דין חדלות פירעון מומחה מההתחלה, יכול להעלות את הסיכויים שבקשתכם תתקבל במהירות. עם קבלת הבקשה וצו פתיחת ההליכים, מוקפאים ומבוטלים כל הליכי ההוצאה לפועל הקיימים ולכן חשוב שהבקשה תנומק כראוי.

לעיתים, לא תמיד הליך פשיטת רגל הוא הנכון עבור חייב עם חובות, אלא הליך איחוד תיקים או הסדרי חוב או צו תשלומים. עו"ד מקצועי יוכל לייעץ מהי הדרך המשפטית המשתלמת ביותר עבור החייב.

הליכי חדל"פ אינם פשוטים כל כך ולאורך ההליך, הנושים ובעלי התפקיד (הנאמן, הרשם והממונה), מעוניינים לפעול למימוש נכסי החייב כדי לפרוע את חובותיו לנושים. עו"ד המכיר את הפרקטיקה המשפטית וחוק החדש, יוכל לסייע לחייב להתנהל בהליך במינימום פגיעה בהמשך חייו ותוך הגנה מירבית עליו ועל נכסיו הקיימים.

 

מי רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון

התנאים לפתיחת ההליך אצל הממונה על חדל"פ, הם אלו:

  1. החייב הוא יחיד, עוסק פטור או מורשה. (אינו תאגיד\חברה).
  2. כלל החובות הם בסכום של מעל 161,236₪ (מתחת לכך, תועבר הבקשה להוצאה לפועל).
  3. יש לחייב קשר לישראל – מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לחדל"פ, או ב- 6 החודשים שקדמו לכך היה ישראל. או שיש לו עסקים\נכסים בישראל.

*שימו לב – חייב שיש לו חובות גבוהים, אך מדובר בחובות שאינם בני הפטר על פי החוק (כגון תשלום עונשי או חוב מזונות למשל), לא יוכל להיכנס להליך זה.

אינפוגרפיקה - תהליך חדלות פירעון

 

שלבי הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל בעבר)

לאחר שקבענו מי רשאי להגיש בקשה, נעבור על שלבי התהליך המלאים:

1. הגשת בקשה לחדלות פירעון

ההליך כמובן מתחיל עם הגשת הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון. ניתן לבצע זאת באופן מקוון לחלוטין באתר הממונה, לצרף את כלל המסמכים ולשלם את האגרה העומדת ע"ס 1,600 ש"ח (סעיף 104 לחוק). 
ניתן להוריד את רשימת המסמכים הנדרשת לבקשה כאן.

במידה והחייב מעוניין להגיש בצורה ידנית, ניתן לגשת לסניף המחוז של הממונה על חדל"פ, אשר נמצא באזור מגורי החייב.
לאחר שליחת הבקשה, תבוצע בדיקה אוטומטית לאיתור אי תקינות בבקשה. לאחר אישור הבדיקה, תתבצע בדיקה נוספת של המסמכים עצמם ע"י נציג מטעם הממונה במשרד המשפטים.

  • חשוב לציין שהגשת הבקשה כשלעצמה אינה מעכבת את הליכי ההוצאה לפועל הננקטים באותו זמן כנגד החייב. עם זאת, הוא רשאי לבקש מהגורם בו מתנהל ההליך שלו, לעכב את ההליכים עד אשר תוכרע בקשתו לחדלות פירעון. לבקשה יש לצרף את אישור הגשת הבקשה ותשלום האגרה להליך החדלות.

 

2. פתיחת ההליך

במסגרת תקופת בדיקת בקשתו של החייב, יבחן הממונה האם היא מתאימה להליך. הוא יכול לדרוש מידע מרשויות המדינה, בנקים וכו' לגבי החייב כדי לבדוק את הצהרותיו (סעיף 105ב לחוק). לדוגמא: הממונה יוכל לקבל פלט מידע בנוגע לכניסות ויציאות החייב מהארץ, או פרטי עו"ש מחשבון הבנק).

כמה זמן זה לוקח מרגע הגשת הבקשה לחדלות פירעון ועד שמאשרים ונותנים צו פתיחת הליכים? חשוב לציין שבהתאם לחוק, מרגע הגשת הבקשה לחדל"פ – הממונה צריך לתת החלטה עד 30 ימים. בפרקטיקה, תקופה זו יכולה להימשך עד 90 ימים. לכן חשוב להיאזר בסבלנות. 

כמו כן לעיתים, הממונה דורש מן החייב השלמת מסמכים ואף יכול לזמנו למשרדי הממונה לצורך דיון בבקשתו. 

במידה והחייב עמד בתנאי החוק, יתן הממונה צו פתיחת הליכים, אשר יכלול הוראה לביטול הליכי הוצל"פ כנגד החייב, צו תשלומים חודשי, הוראות בנוגע לדיווח על הוצאות והכנסות וכן יטיל על החייב את המגבלות בחוק (סעיף 121 וסעיף 142 לחוק).

בנוסף, הצו יפורסם בפני הציבור, בעיתונות ובאינטרנט. מטרת הפרסום הינה לעדכן את הציבור שמא לא ינהל עסקים או התקשרויות חוזיות כספיות עם החייב וכן בעבור הנושים שטרם הגישו תביעת חוב.

 

3. תקופת ביניים בהליכי החדל"פ

תקופה בת כ- 11 חודשים, בה נבחנת התנהגותו של החייב והאם עומד בתנאים ובמגבלות שהוטלו בצו פתיחת ההליכים. בנוסף בודקים מהן הנסיבות שהביאו אותו ליצירת החובות, האם משתף פעולה עם הוראות הנאמן והממונה על ההליך, בירור בנוגע לנכסים שיש לו וניתן לממש לפירעון החובות וכיוצ' (סעיף 156 לחוק).

אילו הגבלות יחולו על החייב עם פתיחת ההליכים ותקופת הביניים? הגבלה על החזקת דרכון ויציאה מן הארץ, הגבלת חשבון בנק (אי אפשר להיכנס למינוס, או להחזיק כרטיס אשראי ושיקים) והגבלת על הקמת תאגיד.

במהלך ששת החודשים הראשונים לתקופה זו, הנושים צריכים להגיש תביעות חוב לנאמן, אחרת תביעתם יכולה להימחק. הנאמן הוא שיכריע לגבי גובה החוב לכל נושה, סיווגו וקדימותו ביחס לחובות נושים אחרים. 


4. גיבוש תכנית לשיקום כלכלי של החייב

בתום 9 חודשים מיום שהתמנה, יגיש הנאמן לממונה, דוח ממצאי בדיקה בנוגע לחובות החייב והנסיבות שהובילו אותו לחדל"פ, כושר השתכרותו ומקצועו, נכסי החייב והצעה לאופן מימושם, פעולות שביצע החייב, שיתוף הפעולה שלו וכיוצ' (סעיף 153 לחוק). 

על בסיס הדו"ח, יכין הממונה תכנית לשיקומו הכלכלי של החייב.

 

5. צו שיקום כלכלי שניתן ע"י ביהמ"ש.

ביהמ"ש השלום, יקיים דיון בדבר מתן צו השיקום לחייב, על בסיס דו"ח ממצאי הנאמן והמלצתו של הממונה לתכנית שיקום כלכלי. לדיון יתייצבו כל הצדדים (כולל הנושים ומי שיש לו עניין בהליך החדל"פ של החייב).

המלצה על צו שיקום כלכלי
דוגמא להמלצת הנאמן לצו שיקום כלכלי הכולל הפטר לאלתר

במסגרת הדיון ביהמ"ש יכול לתת צו שיקום כלכלי, לבטל את ההליך כולו, או לדחות את ההחלטה (במקרים בהם החייב ניצל ההליך, הסתיר נכסים, לא שיתף פעולה וכיוצ'). 
צו השיקום הכלכלי יכלול הוראות מפורטות ותנאים לשיקום כלכלי, כגון (סעיף 161 לחוק):

  • משך תקופת החיוב החודשי
  • נכסי החייב אשר ימומשו לטובות פירעון החובות, ואופן מימושם.
  • מגבלות שונות שיחולו על החייב בתקופת השיקום.
  • האם לשלוח את החייב להכשרה פיננסית.
  • לאיזה חובות החייב יקבל הפטר, בהתאם לסעיפי החוק.
  • ועוד…

במסגרת הדיון, יכול ביהמ"ש גם לתת הפטר לאלתר ממש במהלך הדיון. זאת בהנחה שמהדו"ח עולה כי יכולת ההשתכרות וההכנסות של החייב נמוכות מצרכי המחייה הבסיסיים ואין שום תועלת בהמשך ניהול ההליך (סעיף 167 לחוק). 

קשור: מילון המושגים הגדול של חדלות פירעון ופשיטת רגל

 

6. תקופת השיקום הכלכלי

ממועד מתן צו השיקום ועד לסיום הליך החדלות, היא תקופה שבה נבחן החייב האם עומד בהוראות צו השיקום הכלכלי שניתן בשלב הקודם. תקופה זו אורכת כ- 3 שנים והחייב נמדד במעשיו, בשיתוף הפעולה ובכל תנאי נוסף שייקבע ביהמ"ש (סעיף 163 לחוק).

כמו כן בתקופה זו הנאמן הוא שמפקח על פעילות החייב, מגיש דוחות לממונה וכן פועל למימוש נכסי החייב בהתאם לצו (סעיף 168 לחוק).
גם כעת, במידה ומתגלה שהחייב אינו עומד בתנאי התכנית והצו, יכול הממונה לבקש מבהימ"ש לבטל את ההליך כולו. 

 

7. צו הפטר

לאחר שהממונה מאשר שהחייב עמד בכל תנאי תכנית השיקום, ביהמ"ש יהיה רשאי לתת לחייב צו הפטר למחיקת חובות העבר בהתאם לצו השיקום הכלכלי. (סעיף 174 לחוק).

חשוב לציין שישנם חובות שלא ניתן למחוק, על אף צו ההפטר של ביהמ"ש. יתרה מכך, הצו יפרט אילו חובות מוחרגים מצו ההפטר של החייב. חובות כגון (סעיף 175 לחוק):

  • תשלום עונשי כמו קנס.
  • חובות שנוצרו בדרך של מרמה או מביצוע עבירות חמורות.
  • חוב מזונות. 

צו שיקום כלכלי לחייב

 

האם בפשיטת רגל לוקחים את הבית?

כחלק מהליך כינוס הנכסים, אחד מרשימת הנכסים של החייב הוא כמובן הבית בו הוא מתגורר. במידה והבית נמצא בבעלותו, מטבע הדברים הנושים ירצו שהנאמן יפעל לפינוי החייב מהדירה, לצורך מכירתה, על מנת לכסות את גובה החובות.

עם זאת, חשוב להבין שלקחת את בית החייב, זהו המוצא האחרון שבו נוקטים כדי לפרוע את החובות. כלומר, רק במידה ולאחר בדיקת כל נכסי החייב, תוך שקלול מצבו האישי והמשפחתי, יימצא שמכירת הדירה תביא יותר תועלת לכל הצדדים ולסיום ההליך – אזי הנאמן יבקש מביהמ"ש לפעול לפינוי החייב ומכירת הדירה. פעולה זו לא מתרחשת בקלות, היא מחייבת אישור ביהמ"ש וניתן להגיש עליה ערעור. 

נציין שגם כאשר מאשרים פינו ומכירת דירה, קיימת חובה לוודא שלחייב ולמשפחה המתגוררת שם יש סידור חלופי ראוי. במידה ואין, תמומן להם דירה חלופית מכספי הכינוס לתקופה סבירה.


סיכום תהליך חדלות פירעון בישראל

זהו התהליך של הליכי חדלות פירעון באופן כללי, וחייב שיעמוד בתנאים והמגבלות בהחלט יוכל לקבל הפטר מחובות על אף גובהם.
ההליכים הינם יעילים ואפקטיביים במיוחד בניגוד לעבר ונועדו לשמור על כבודו של החייב, אך עם זאת להביא להגדלת התמורה לנושים

חשוב: המידע המוצג במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו\או חוות דעת ו\או המלצה. מומלץ לפנות לעו"ד הבקיא בתחום, טרם נקיטת כל הליך. ביצוע פעולה המסתמכת על המידע המוצג במאמר זה בלבד, היא על אחריות הגולש בלבד.

שאלות נפוצות על חדלות פירעון

לא. למבקש חייב להיות קשר לישראל (או אזרח או מישהו שמנהל כאן עסקים). המינימום להגשת בקשה לחדלות פירעון היא חובות בסכום של 50,152₪.

תוך תקופה של 4 וחצי שנים. במקרים מיוחדים ניתן לקבל הפטר תוך שנה וחצי. במקרים חמורים של מרמה והפרת אמונים, ביהמ"ש מוסמך לא להעניק הפטר כלל או להאריך את תקופת ההליך לזמן בלתי מוגבל. 

מאחר והחוק מייעל את מבנה המערכות המשפטיות, כך שגם מערכת ההוצאה לפועל וביהמ"ש שלום ישפטו הליכי חדלות פירעון. בעבר רק ביהמ"ש מחוזי, היה מוסמך לטפל בפשיטות רגל.

קיימת מסגרת זמן של עד 3 חודשים, שבה נבדקת בקשת החייב. בסוף תקופה זו, או במהלכה הגורם הממונה, יחליט האם לתת צו פתיחת הליכים המעכב את הליכי ההוצל"פ נגד החייב. עם זאת, עוד לפני כן, ניתן להגיש בקשה להוצאה לפועל לעיכוב הליכים עקב פנייה להליכי חדלות פירעון.

אז על מה עברנו במאמר? לחץ כדי לעבור לחלק שמעניין אותך
לקביעת שיחת ייעוץ

רוצה לשתף חבר\ה?

סמס לחבר\ה
שלח במייל
הדפס מאמר
מאמרים אחרונים
רוצה להישאר מעודכן?
הירשמו לניוזלטר שלנו

אין פה ספאם, אלא רק מידע רלוונטי בנושא תכני האתר.

קטגוריות