בשנת 2019 נפל דבר בישראל – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יצר דרך חדשה בה חייבים יכולים לפתוח דף חדש ונקי בחייהם.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (או בשמו השני חוק ההפטרים החדש), נכנס לתוקף בתאריך ה- 15.9.2019 וחולל מהפך בכל הקשור למחיקת חובות ופשיטות רגל של אזרחים ותאגידים במדינת ישראל.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
מדובר באחד מהחוקים המורכבים והמשמעותיים ביותר ב-20 השנים האחרונות, שחוקקו במדינת ישראל. החוק הולך להשפיע בצורה מהותית על תהליכי החיים בחברה הישראלית ולהשפיע על כולנו (לקריאת החוק לחצו כאן).
הרפורמה החדשה בפשיטת רגל הפכה את היוצרות, כך שתכליתו המרכזית של החוק היא שיקומו הכלכלי של החייב והחזרתו למעגל החיים בחברה. החוק נוצר בעקבות ביורוקרטיה, חוסר יעילות, סחבת ותלונות שהתווצרו מצד פושטי הרגל, הנושים ובתי המשפט באשר להתנהלות ההליך במסגרת פקודת פשיטת הרגל המיושנת.
מותה של פקודת פשיטת הרגל
עד ליום 15.9.2019, ההתנהלות מול פושטי הרגל הייתה מכוח פקודת פשיטת הרגל (קישור לחוק כאן). מדובר היה בחוק מיושן שעבר תיקונים וגלגולים עוד משנת 1936.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אחרים הדביקו לו את השם חוק ההפטרים החדש), בעצם מוחק כמעט לחלוטין את פקודת פשיטת הרגל מספר החוקים.
הליכי פשיטת רגל של מי שהחל את ההליך לפני 15.9.2019, ימשיך להתנהל לפי הפקודה ולא לפי החוק החדש.
כלומר, בעוד מס' שנים כאשר החייבים שמתנהלים לפי הפקודה הישנה, יסיימו את הליכיהם, פקודת פשיטת הרגל תימחק מספר החוקים, ולא תהיה רלוונטית עוד.
גם אוצר המילים משתנה וכעת אין יותר פושטי רגל אלא חדלי פירעון. אין יותר צו כינוס, אלא צו פתיחת הליכים. החוק החדש מחליף גם את השם חייבים במילה "יחידים".
מטרות החוק החדש
לחוק החדש תכליות וסיבות רבות, אך המטרות העיקריות אשר המחוקק מעוניין להגשים באמצעותו, הם:
- להביא לשיקומו הכלכלי של החייב ושילובו מחדש במעגל הכלכלי בחברה.
- להגדיל את שיעור החוב שיקבלו הנושים.
- לקצר את ההליכים, להתייעל בעבור המערכת והאזרחים וכן להפחית את העומס מבתי המשפט המחוזיים.
למעשה, החוק מסייע משפטית לכל הגורמים בתהליך ואמור להקל על כולם – החייב יסיים את ההליך מהר יותר, הנושים יקבלו יותר כסף וכנגד רמאים המעוניינים לנצל את ההליך יש סמכויות אכיפה נרחבות יותר.
מה זה חדלות פירעון?
רוב האנשים בישראל, ובעולם המערבי בכלל, משתמשים באשראי בחיי היומיום. אנו נוטלים הלוואה מגוף כלכלי כלשהו, כדי לשלם עבור שירות או מוצר ומתחייבים להחזיר את הסכום בפריסת תשלומים.
חדלות פירעון היא מצב בו אדם או תאגיד מגיעים לנקודה שבה סך חובותיהם גבוהים יותר מסך הנכסים והכספים שברשותם. לכן, אינם יכולים לעמוד בהתחייבויות שנטלו במועד ולא יוכלו לשלם לנושים, ספקים וכיוצ'.
במידה ואין חוק והליך שמסדיר את הטיפול בנושא הזה, הדבר יכול להוביל לקריסה כלכלית ואישית של האדם ולפגוע באנשים הקרובים לו ואפילו בנושים עצמם שבפועל יקבלו פחות כסף על חובם.
הגופים החדשים המעורבים בהליך פשיטת רגל החדש
תהליך חדלות פירעון בהתאם לחוק החדש לחייבים ותאגידים, יתנהלו תחת אחד מ- 3 הגופים הבאים:
- מערכת ההוצאה לפועל – אדם שסך חובותיו הם בין 53,745 ₪ ל- 161,236₪, בקשתו לחדלות פירעון תתנהל בלשכת ההוצאה לפועל ע"י רשמי הוצאה לפועל שהוסמכו על פי חוק. (*במקרים שיימצא לנכון, הרשם יכול לאשר גם חובות בסכום נמוך יותר מ- 50,152₪)
- הממונה על הליכי חדלות פירעון – אדם שסך חובותיו הם יותר מ- 161,236₪, בקשתו לחדלות פירעון תתנהל ע"י יחידת הסמך של משרד המשפטים – הממונה על חדלות פירעון ובפיקוח ביהמ"ש שלום.
- בית המשפט המחוזי – תאגיד שיש לו חובות מעל 25,000₪, בקשתו לחדלות פירעון ושיקום כלכלי תתנהל בביהמ"ש המחוזי באזור בו הוא נרשם כתאגיד.
כלומר, בניגוד לעבר, ענייני חדלות פירעון של אנשים, יתנהלו גם בלשכות ההוצל"פ ובתי משפט שלום.
תהליך חדלות פירעון החדש
ההליכים מתחילים עם הגשת בקשה לפשיטת רגל לממונה על חדלות פירעון ותשלום האגרה (הכל באופן אינטרנטי ומקוון). ישנם הבדלים קטנים בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל לבין ביהמ"ש השלום, אבל המהות והתהליך עצמו מאוד דומים. ההליך מזורז, מקוצר ויעיל יותר מבעבר וכולל את השלבים הבאים:
1. הגשת בקשה לחדלות פירעון באתר הממונה
חשוב לוודא שממלאים את כל הפרטים בשדות היעודיים, אחרת הבקשה לא תתקבל. קישור להגשת הבקשה – כאן. (אדם שמתקשה בהגשת בקשה בצורה מקוונת, יכול לגשת פיזית ללשכת הגורם המטפל בהליכים, ולהגישה בצורה ידנית)
- חשוב לציין שהגשת הבקשה כשלעצמה אינה מעכבת את הליכי ההוצאה לפועל הננקטים באותו זמן כנגד החייב, אך הוא רשאי לבקש מהרשם, לעכב את ההליכים עד אשר תוכרע בקשתו לחדלות פירעון.
2. אישור קליטת הבקשה
אישור על קבלת הבקשה יישלח בהודעת SMS למס' הפלאפון שהוזן, עם מס' התיק ושם הגורם המטפל.
3. צו פתיחת הליכים
במידה ותאושר הבקשה על ידי הגורם המשפטי, יינתן צו פתיחת הליכים בו יוטלו על החייב הגבלות שונות ויעוכבו הליכי ההוצאה לפועל כנגדו. במסגרת הצו יִקָּבַע תשלום חודשי בו על החייב לעמוד.
4. תקופת ביניים
התקופה בה ייבחן מוסר תשלומי החייב, הסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, מידת נכונותו לפירעון חובותיו, שיתוף הפעולה שלו עם ההליך וכן יצטרך להגיש דוחות בדבר הכנסותיו והוצאותיו השוטפות. במסגרת תקופה זו ימונה נאמן שיבצע בדיקה מקיפה בקשר למצבו הכלכלי, כינוס הנכסים שלו וחלוקתם בין הנושים. בתקופה זו גם הנושים יצטרכו להגיש תביעות חוב מגובות במסמכים כדי להוכיח שלחייב יש חוב כלפיהם.
5. מתן צו שיקום כלכלי
לאחר תקופה של 9 חודשים שבה בדק הנאמן את מצבו המקיף של החייב בתקופת הביניים מיום צו פתיחת ההליכים, הוא יגיש לממונה\רשם דו"ח ממצאי בדיקה והמלצתו להמשך. הדו"ח יועבר גם לנושים של החייב. הדו"ח ייבחן ע"ד הגורם השיפוטי, אשר יקיים דיון וייתן לחייב צו שיקום כלכלי. הצו יכלול, בין היתר – צו תשלומים חודשי לתקופה מסוימת, אופן מימוש נכסי החייב, ההגבלות שיחולו על החייב בזמן תקופת התשלומים, תכנית הכשרה להתנהלות כלכלית ולעיתים רשימת חובות שלגביהם לא יינתן הפטר.
6. מתן צו הפטר
בסיום תקופת התשלומים, הרשם ייבחן האם לתת לחייב צו הפטר למחיקת חובות, לאחר שבחן את מידת עמידתו בתנאים שנקבעו בצו השיקום הכלכלי.
הרפורמה בפשיטת הרגל – עקרונות מרכזיים
החוק, המכיל 381 סעיפים הוא אחד מהארוכים והמורכבים בחוקי מדינת ישראל. הבאנו לכם את השינויים והעקרונות המרכזיים שהחוק החדש יוצר:
1. שיקום חייבים ותאגידים
החוק יוצר כללים חדשים ששמים את חדל הפירעון ושיקומו במרכז (ולא הענשתו). הליך חדלות הפרעון ומתן צו הפטר מוגבלים לתקופה של 4 וחצי שנים, כאשר במקרים מיוחדים צו למחיקת חובות יכול להינתן כבר אחרי שנה וחצי בלבד. לגבי תאגיד, החוק יוצר תכלית ברורה לפיה עדיף להבריא את החברה (לשקם ולהחזיר אותה לפעילות רווחית) מאשר לפרק אותה.
2. הבחנה בין חדל פירעון תמים לרמאי
למן התחלת ההליך, החוק מבקש ליצור הבחנה בין חייבים תמימי לב שנכנסו לחובות עקב מצוקות חיים וטעויות בתום לב, לבין חייבים רשלניים שנטלו סיכונים פזיזים או יצרו חובות בזדון. בעזרת הבחנה זו, הטיפול בכל סוג חייב ובמהירות ההליך שונה ויעילה יותר. לממונה על חדלות פירעון יש אף סמכויות חקירה פליליות לאיתור חייבים שמסתירים נכסים או מנסים לנצל את הליך החדלות לרעה.
3. כניסתם של רשות ההוצאה לפועל ובתי משפט שלום
כדי להפחית מן העומס מבית המשפט המחוזי, לקצר ולייעל ההליכים, בקשות לחדלות פירעון של עד 150,544 אלף ש"ח יתנהלו בלשכות ההוצאה לפועל ומעל זה אצל הממונה על חדלות פירעון ותחת פיקוח בית משפט השלום.
4. חלוקת הכספים לנושים
בהתאם לחוק החדש, נושים רגילים (שאינם נושה מובטח) יקבלו כספים מוגדלים יותר מתוך כספי בעלי השעבוד הצף על נכסי החייב (25% מהנכסים המשועבדים). בנוסף, וזהו החלק החשוב, בשונה מהעבר, חלק מהחובות לרשויות המדינה יופחתו מדין קדימה ויעמדו בתור כמו הנושים הרגילים. מה שאומר שנושים יקבלו יותר כסף כתוצאה מכך, לעומת הליכי פשיטת רגל בעבר (סעיף 234 לחוק).
חוק חדלות פירעון 2019 – סיכום
חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא מהפכה של ממש בתחום משפטי חשוב שסבל מקיבעון וקיפאון ביורוקרטי של עשרות שנים. הוא יוצר כללים חדשים ומשתמש באמצעים מודרניים וחשובים כדי לייעל ולהפוך את ההליך לכמה שיותר טוב לכל הצדדים (החייבים ומשפחתם, הנושים והמדינה) ולאורך זמן. כך למשל, בצו השיקום הכלכלי, הרשם או הממונה יכולים לחייב את חדל הפירעון להשתתף בסדנאות והדרכות כלכליות בקשר להתנהלות פיננסית.
כמובן שכנגד החוק החדש יש גם אין ספור ביקורות, בעיקר מצד נושים המרגישים מקופחים שכן לטענתם זהו פתח לאנשים לברוח בקלות ובמהירות מחובות. על כך נרחיב בכתבות הבאות.
חשוב: המידע האמור אינו יכול להוות חוות דעת או ייעוץ, אין להסתמך על המאמר באופן בלעדי וכל העושה שימוש בו ללא התייעצות עם עורך דין חדלות פירעון, אחראי לכך באופן בלעדי. צוות האתר לא יישא באחריות בגין נזק שייגרם למשתמש כתוצאה מהאמור לעיל.
שאלות נפוצות הרפורמה החדשה בפשיטת רגל
מדובר במחיקת פקודת פשיטת הרגל וכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון. מתאריך 15.9.2019 הליכי פשיטת רגל מתנהלים בצורה יעילה יותר ובהתאם לחוק החדש.
מי שיש לו חובות של לפחות 50,152₪, שלא צבר במרמה ושהם חובות ברי הפטר (כלומר אינם חוב מזונות, קנסות וכדו'). עם זאת, בסיוע עו"ד ניתן בכל זאת להשתלב בהליך זה.
בעקבות הרפורמה, חייבים שיעמדו בתנאים יוכלו לקבל הפטר עד 4.5 שנים. במקרים מיוחדים, ניתן לקבל צו מחיקת חובות תוך שנה וחצי.
השינויים העיקריים הם – קבלת צו הפטר תוך זמן קצר יותר, ייעול הביורוקרטיה וקיצור הסחבת המשפטית, דגש על שיקום החייב, והגדלת הפירעון לנושים הקטנים על חשבון המדינה.
פורטל חדלות פירעון והוצאה לפועל נולד בעקבות הקורונה והרפורמה החדשה בפשיטת רגל אשר הביאה לסדר דין יעיל ואפקטיבי יותר. באתר נסקור את כל השינויים בחקיקה הנוגעים לביטול פקודת פשיטת הרגל וכניסתו של חוק חדלות פירעון, הפסיקה הרלוונטית בתחום, איך מגישים בקשה לחדלות פירעון ומה התהליך הכרוך בכך ועוד.