מורה נבוכים: חוק חדלות פירעון דברי הסבר (“חוק ההפטרים החדש”)

חוק חדלות פירעון הוא אחד מהחוקים המתקדמים והמשמעותיים ביותר בישראל. פתחנו את החוק ופירקנו אותו ל- 14 חלקים. הנה כל הפרטים.

מורה נבוכים לחוק חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נחקק בתאריך 5.3.2018 והוא כולל 381 סעיפים שונים המשפיעים משמעותית גם על חוקים אחרים. החוק מביא לשינויים מרחיקי לכת בנוגע לכל מה שהכרנו על הליכי מחיקת חובות וצו הפטר לחייבים ותאגידים.

החוק נכנס לתוקף בתאריך 15.9.2019, 18 חודשים לאחר חקיקתו. זאת כדי לאפשר לכל הגורמים המשפטיים, המדיניים, הפרטיים והמסחריים להיערך בהתאם מאחר והוא משפיע על כל אחד ואחד מהם.

להלן נסקור את עיקרי החוק ופרקיו, מטרותיו השונות וההליכים שנובעים בעקבותיו.


חוק חדלות פירעון הסבר

רוב בני האדם היום משתמשים באשראי, כך שלמעשה, בחיינו היומיומיים, אנו נוטלים הלוואה מגוף פיננסי כלשהו ומתחייבים להחזיר אותה בתשלומים. בין אם זה לקיחת משכנתא לקניית בית, רכישת רכב במימון, או קניית מלאי מוצרים ושירותים בתשלומים.

חדלות פירעון היא מצב בו מקבל האשראי (בין אם זה אדם יחיד או תאגיד גדול) אינו יכול לעמוד בתשלום התחייבויותיו במועד (סך הכנסותיו ונכסיו קטנים יותר מהתחייבויות האשראי שלו).

רוח החוק החדש

דיני חדלות הפירעון צריכים לאזן בין אינטרסים של גורמים רבים, קטנים וגדולים, המשפיעים על המערכת וחיי החברה בכללותה. עליהם להתחשב באינטרסים עכשוויים ועתידיים של החייב, של משפחתו, של הנושים, של המערכת המשפטית ושל הציבור באופן כללי.

כמו כן עליהם לייצר תמריץ לחייב להסדיר את חובותיו במהירות וביעילות, על מנת לא לשקוע כלכלית ונפשית , וכן כדי להשתלב בחיי החברה כאדם חדש.

פשיטת הרגל

עד לכניסתו של החוק לתוקף, הליכי חדלות פירעון היו מוסדרים באמצעות פקודת פשיטת הרגל וכן פקודת החברות, אשר מבוססות על חקיקות מנדטוריות ישנות עוד טרם קום המדינה.
בחוקים אלו היו קיימים כלים והסדרים מיושנים אשר לא מתאימים כלל למציאות המודרנית. במקרים רבים, אף לא היה בחקיקה, פתרון משפטי לבעיות חדל”פ מורכבות ועל כן בתי המשפט נאלצו ליצוק תוכן לתוכם או להסתמך על מקרי עבר.

אלו יצרו מצב בעייתי של סחבת משפטית, הליכים שלא נגמרים, עודף ביורוקרטיה, עומס על בתי המשפט, חוסר ודאות בשוק וכיוצ’.

החוק החדש 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (או בשם הנוסף שנתנו לו- חוק ההפטרים) מבקש ליצור מענה אחיד, ברור ויעיל לכל הצדדים על מנת להביא לתוצאה טובה יותר לכולם. לחוק 3 תכליות עיקריות:

  1. שיקום כלכלי – המטרה העליונה של החוק היא להביא לשיקומו של האדם\תאגיד מתוך הבנה שהדבר נועד לשרת את כל הצדדים – משפחת החייב, הנושים וכן את כלל החברה (לדוגמא, שיקום תאגיד או עסק, והמשך פעילותו מביא להמשך מקור פרנסה לעובדים והספקים הקיימים של התאגיד ולכן מהווה תועלת למשק והחברה).
  2. הגדלת הכספים שיקבלו הנושים – בדר”כ הם הנפגעים המרכזיים מאחר ונאלצים לקצץ את חובם. החוק החדש מבקש להשביח את ערך נכסיו של החייב וכן לשנות את סדרי העדיפויות בחלוקת הכספים כדי למזער את הפגיעה בנושים הקטנים.
  3. הפחתת הביורוקרטיה וייעול ההליכים – החוק משתמש בכלים והסדרים מודרניים, תוך שימוש יעיל בגורמים המשפטיים כדי לקצר הליכים, למנוע סחבת משפטית, להגביר את הוודאות והיציבות של הדין ולהקטין את העומס על בתי המשפט.

מבנה חוק חדלות פירעון והשינויים העיקריים

כאמור, החוק מכיל 381 סעיפים ונתמך על ידי תקנות חדל”פ אופרטיביות (קישור לתקנות) בנוגע לניהולו והפעלתו של החוק, הלכה למעשה.
החוק מורכב ב- 14 חלקים עיקריים, המפרטים כיצד יש לנהל הליכי חדלות פירעון של חייבים ותאגידים.

איך בנוי חוק חדלות פירעון

חלק א’ – עקרונות והגדרות

החלק הראשון בחוק עוסק בעקרונות היסוד, התכליות לשמו הוא נחקק וכן את ההגדרות והמונחים החדשים שישמשו אותו. כאן החוק מנסה לשקף את התכלית המרכזית לפיה, אין מדובר בהליך שבא “להעניש” את החייב, אלא בהליך שנועד להסדיר מצוקה כלכלית תזרימית הנובעת מאופי החיים המערבי המאופיין במתן אשראי.

כך למשל חדלות פירעון מוגדרת על פי המבחן התזרימי, לפיו במידה והחייב אינו יכול לשלם את התחייבויותיו במועד, הרי שהוא חדל פירעון.
(סעיפים 1-4 לחוק)

קשור: מילון המושגים הגדול של חדלות פירעון ומחיקת חובות

חלק ב’ – חדלות פירעון של תאגיד 

אם בעבר פירוק והבראת חברות הוסדרה בפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ”ג-1983 וחוק החברות, התשנ”ט – 1999, כיום היא תתנהל תחת כנפיו של החוק החדש בלבד. 

בחלק זה, מוסדרים במפורט, מהי נקודת הפתיחה להליכי שיקום ולהליכי פירוק של חברה, בין אם ההליך נפתח על ידי נושה או בין אם על ידי החברה עצמה.
לביהמ”ש מוקנות סמכויות בנוגע לאופי ניהול ההליך ומסלול הטיפול המועדף לתאגיד ולכל הנוגעים בעניין (בעלי השליטה, העובדים, הנושים, בעלי המניות וכו’) – הליכי שיקום או הליכי פירוק.
(
סעיפים 5-100 לחוק)


חלק ג’ – הליכי חדלות פירעון של אנשים

חלק זה יסקור את המתווה המנחה כיצד לפעול לשיקום החייב תוך פגיעה מצומצמת ככל האפשר ביתר הצדדים. הוא מפרט מבנה התהליך, לפיו ההליך יחולק ל- 2 תקופות מרכזיות – 

  • תקופת ביניים – תקופת בדיקה בה ייבדק מצבו הכלכלי של החייב, האם משתף פעולה עם ההליכים, ומהן הנסיבות שהביאו אותו לחדלות פירעון. התקופה תחל עם אישור בקשתו ומתן צו פתיחת הליכים אשר מקפיא את כל הליכי והגבייה המתנהלים נגדו (כולל עיקול משכורת , רכב וכיוצ’).
  • תקופת השיקום – בתום תקופת הביניים יקבע לחייב תכנית שיקום שתכלול את אופן ניהול נכסיו, חובת תשלומים חודשית, השתתפות בהדרכה פיננסית, מימוש ומכירת נכסים וכיוצ’. 

בנוסף, בחלק זה מפורטים סמכויות הגופים החדשים שינהלו את הליכי החדלות, כגון מערכת ההוצאה לפועל, הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים וביהמ”ש השלום. זאת בניגוד לעבר שכל הליכי פשיטת רגל היו תחת ביהמ”ש המחוזי וכונס הנכסים הרשמי, מה שהביא לעומס רב וסחבת ביורוקרטית.
(
סעיפים 101-208 לחוק)

חלק ד’ – קופת הנשייה

חלק זה מדבר על הכספים שנצברים (הן לחייבים והן לתאגידים) בקופת הנשייה – הקופה שאליה מוזרמים כספי החייב מחובת התשלום החודשי, מימוש נכסים הקיימים, קופות על שמו (גמל, פיצויים וכו’) וכיוצ’. הוא מגדיר גם את הליכי הגשת תביעת החוב של נושים וההכרעה בהן, מעמדו של כל נושה וכיוצ’.

השינוי המשמעותי בחלק זה, הוא סדר חלוקת הכספים. אם בעבר חובות למדינה (רשויות המס, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות וכיוצ’) ולנושים המובטחים היו ראשונים לקבל 100% מהחוב המגיע להם, החוק החדש משנה את סדרי הדין ומעביר חלק נכבד מהכספים שבדין קדימה ליתר הנושים הכלליים. כך גם הנושים הקטנים כגון, ספקים, עסקים קטנים ואנשים פרטיים יקבלו יותר כסף בעבור חובם בהליכי חדלות הפירעון.
(סעיפים 209-256 לחוק)

קופת נשייה בהליך חדלות פירעון
חלק ה’ – מעמד הנושים

החלק מגדיר את זכויות הנושים ומעמדם בהליך חדלות הפירעון. הוא מבהיר את זכותם של הנושים לעיין במסמכים שהחייב\התאגיד הגיש, להשמיע את עמדתם בפני ביהמ”ש, לכנס אסיפת נושים וכיוצ’.
(סעיפים 257-265 לחוק)

חלק ו’  – הגדרת הממונה על הליכי חדלות פירעון 

בחלק זה מוגדר תפקידו וסמכויותיו של הגוף החדש אשר מנהל את הליכי החדל”פ. הוא מקבע את מעמדו של הממונה כזרוע ביצועית של המדינה, בעלת סמכויות אכיפה וחקירה פליליות, שתפקידו לשמור על האינטרס הציבורי, לנהל כראוי את ההליכים ולוודא את תקינות הליכי החדל”פ של אנשים.
(סעיפים 266-278 לחוק)

חלק ז’ – הגדרת סמכויות בתי המשפט

בחלק זה מוגדרים סמכויות שונות, מנהליות בעיקרן, של בית המשפט בניהול הליכי החדלות של חייבים ותאגידים. סמכויות כגון הטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד חייב או נושא משרה בתאגיד שהוא בפירוק או לזמן לחקירה אדם שקשור לחייב ויכול להיות שיש לו מידע בנוגע לנכסים של החייב.
(סעיפים 279-286 לחוק).

חלק ח’ – הגדרת אחריות של בעלי משרה בתאגיד 

חלק זה דן בנושא אחריותם של בעלי תפקיד ונושאי משרה בכירים בתאגיד שנמצא בקשיים כלכליים ואינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו במועד, אך טרם החל בהליכי חדלות פורמליים הפורמליים.

החוק קובע כי דירקטורים בתאגיד חייבים לפעול לצמצום היקפה של חדלות הפירעון באמצעים מקובלים וסבירים. במידה ויִמָּצֵא שבעלי התפקיד לא פעלו כך, ניתן להטיל עליהם אחריות לנזקים.
(סעיפים 287-292 לחוק)

חלק ט’ – הליכי חדלות פירעון בין לאומיים

חלק זה קובע כיצד יש לנהל הליכי חדלות של חייבים ותאגידים שיש להם נכסים במדינות זרות או נושים במדינות מחוץ לישראל. עד לכניסת החוק החדש לתוקף, בפקודת פשיטת הרגל לא הייתה כל התייחסות כיצד יש לפעול במקרים אלו. החוק החדש ממלא את החסר ומתאים את עצמו לכלכלה הגלובלית של ניהול עסקים ונכסים בינלאומיים.
(סעיפים 293-317 לחוק)

חלק י’ – הגעה להסדר חוב פרטני שלא במסגרת הליכי החדלות

החלק עוסק באפשרויות החייב להגיע להסדרי חוב מחוץ להליכי חדלות הפירעון. בדרך כלל, כאשר מתחילים הליכי פשיטת רגל, אסור להגיע להסדר פרטי ולשלם לנושה ספציפי באופן ישיר, אלא רק באמצעות ביהמ”ש ובהפקדה לקופת הנשייה הכוללת.

ביהמ”ש יכול לאשר הסדרים פרטניים של החייב עם הנושים במידה ולהערכתו הן יועילו לכלל. בנוסף, בעקבות התפתחותו של שוק מנהלי הסדרי חוב המתמחים בהפחתת חובות וריביות, החוק מאפשר שיקול דעת רחב ביותר לאישור הסדרים מסוג זה. 
(סעיפים 318-345 לחוק)

הסדר מחוץ להליכים
חלק יא’ – דיני העונשין והאכיפה

חלק זה מדבר על העונשים להם צפויים מי שיעבור על סעיפי החוק וכן ינסה להשתמש בהליכי החדלות לצורך בריחה מנושים, קבלת דבר במרמה, הסתרת נכסים וכיוצ’. 

מאחר והחוק בעצם מאפשר למחוק חובות וכן מרחיב את תנאי הכניסה למסלול חדל”פ, נפתח פתח לשרלטנים ורמאים המעוניינים לברוח מחובות שיצרו במרמה או ברשלנות. כאן מוגדרות הסמכויות הפליליות של הממונה לצורך אכיפה יעילה של ניהול הליכי החדלות וכן מול מי שמנסה לנצל לרעה את ההליך הזה.
(סעיפים 346-348 לחוק).

חלק יב’ – ערעורים ושונות

חלק זה מסדיר בעיקר את כל נושא הערעורים – מתי, איך ועל אילו החלטות אפשר לערער לערכאה עליונה יותר. החלטות כגון דחיית בקשה לפתיחת הליכי חדל”פ, מתן צו הפטר, מימוש נכס מגורים וכיוצב’, ניתנות לערעורים.
(סעיפים 349-357 לחוק).

חלק יג’ – ביטולים ותיקונים עקיפים

חלק זה מסדיר את תיקוני החקיקה השונים שבוצעו בחוקים אחרים, כתוצאה מחקיקת חוק חדלות פירעון.
תיקונים כגון: 

  • ביטול פקודת פשיטת הרגל.
  • תיקוני סעיפים בחוק החברות.
  • תיקונים שונים בחוק ההוצאה לפועל בדבר ביטול ההכרה בחייבים מוגבלים באמצעים והסמכת הרשם לטפל בחדלות פירעון של חובות נמוכים.
  • ועוד…

(סעיפים 358-372 לחוק).

חלק יד’ – הוראות לעניין כניסת החוק לתוקף

חלק זה מסדיר כיצד, מתי ואיך יחול החוק החדש. מאחר והחוק מביא לשינויים רבים בדיני חדלות פירעון המשפיעים על גורמים רבים במשק, נקבעו הוראות שעה והוראות מעבר, על מנת להקל על הגופים והגורמים השונים ולתת להם זמן להיערך בהתאם.

כך למשל, כניסתו לתוקף בפועל, חלה 18 חודשים לאחר חקיקתו ופקודת פשיטת הרגל ממשיכה להיות בתוקף כלפי חייבים שהתחילו את ההליך לפני שנכנס החוק החדש.
(סעיפים 373-381 לחוק).

סוף דבר

חוק חדלות פירעון שונה מרוב חוקי מדינת ישראל, מאחר ומדובר בחוק מהותי שנחקק ממש לאחרונה. ניכרים בו סדרי הדברים, התייחסות להיבטים השונים הנובעים מההתפתחות והקידמה בעולם וכן תרומתו ליעילות ההליכים.
הסעיף האחרון של החוק אף קובע שיש לערוך מחקר בדבר השפעות החוק, מטיל על משרד המשפטים את המלאכה ואף מגדיר לו זמנים.

כל אלו מעידים על השינויים המהותיים שהחוק יוצר ויכולים להשפיע על נדבכים רבים במשק ובחברה הישראלית. 

שאלות נפוצות על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

החוק החדש נכנס ביום 15.9.2018 והביא לביטולה של פקודת פשיטת הרגל. מיום זה, כל אדם שנכנס להליך החדש, נקרא “חדל פירעון” ולא “פושט רגל”.

מאחר ופקודת פשיטת הרגל הייתה ישנה מאוד ולא התאימה למציאות המודרנית החדשה. החוק החדש אמור לקצר את הסחבת המשפטית, לייעל את הביורוקרטיה ולמנוע חוסר וודאות בשוק. 

לחוק חדלות 3 מטרות מרכזיות ואלו הן: שיקומו של היחיד (או התאגיד) הגדלת הכספים שיקבלו כלל הנושים וייעול ההליכים לטובת כל הצדדים.

כתיבת תגובה

עורכת דין ענת קרמר
ייצוג משפטי ראוי בהליכי חדלות פירעון והוצאה לפועל
לקביעת שיחת ייעוץ

רוצה לשתף חבר\ה?

שיתוף ב whatsapp
סמס לחבר\ה
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב print
הדפס מאמר
כתבות אחרונות
רוצה להישאר מעודכן?
הירשמו לניוזלטר שלנו

אין פה ספאם, אלא רק מידע רלוונטי בנושא תכני האתר.

קטגוריות