חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שינה לחלוטין את מה שהכרנו עד היום כפשיטת רגל. הנה מילון המונחים הגדול של הליכי חדלות פירעון בבהימ"ש והוצאה לפועל.
עקב משבר הקורונה שפרץ במרץ 2020, אנשים רבים בישראל מוצאים את עצמם במצוקה כלכלית אליה נקלעו בעל כורחם. רק ביוני האחרון עלה מספר הבקשות לפשיטת רגל ב- 75% בהשוואה ליוני בשנה הקודמת. דבר המבטא את גודל המשבר אליו נקלעה החברה בישראל (מקור: כלכליסט).
חוק חדלות פירעון שנחקק בשנה שעברה משפר את הליכי הסדרת חובות ופשיטת הרגל בישראל ומייעל את התהליך בעבור החייבים וכלל הגורמים הרלוונטיים.
החוק גם מייצר מושגים ואוצר מילים חדש שלא הכרנו לפני כן. הנה המונחים והדברים החדשים שכדאי לדעת.
מושגי חדלות פירעון בחוק החדש
- פשיטת רגל\פושט רגל – ביטוי נפוץ מכוח פקודת פשיטת הרגל, המבטא אדם שאינו יכול לשלם את חובותיו לנושים.
- פקודת פשיטת הרגל (פש"ר) – חוק שנחקק בשנת 1980 (לינק לחוק), אשר עד לתאריך 15.9.2019, הסדיר את כל הליכי פשיטת הרגל וחדלות פירעון בישראל. הליכי פש"ר שהחלו לפני תאריך זה, ימשיכו להתנהל לפי הוראות הפקודה, הליכי פש"ר לאחר מכן, ייקראו מעתה הליכי חדלות פירעון וינוהלו מכוח חוק חדלות פירעון החדש.
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2019 – חוק שנחקק בשנת 2018 ונכנס לתוקף כללי במדינת ישראל בתאריך 15.9.2020, הוא מחליף את פקודת פשיטת הרגל ומפורטים בו כיצד ינוהלו הליכי חדלות פירעון של יחידים ותאגידים (לינק לחוק).
- חדלות פירעון – מצב בו אדם או תאגיד אינם יכולים לשלם את חובותיהם לנושים במועד שעליו הוסכם. או שגובה ההתחייבויות והחובות שלהם גבוה משווי הנכסים והכספים שברשותם.
הגורמים המשפטיים החדשים המטפלים בהליכי פשיטת רגל
- רשות האכיפה והגבייה – רשות מנהלית שהוקמה בשנת 2009, כיחידה בתוך משרד המשפטים, האמונה על אכיפת החלטות שיפוטיות שונות ועל גביית חובות וקנסות. רשות זו מורכבת ממערכת ההוצאה לפועל וכן מהמרכז לגביית קנסות.
- לשכת חדלות פירעון – לשכת הוצאה לפועל, אשר בנוסף לסמכויותיה הרגילות לגביית חובות, הוסמכה לפעול לטיפול בהליכי חדלות פירעון. ישנם 6 לשכות כאלו בארץ ואלו הן לשכת הוצל"פ טבריה (מחוז צפון), לשכת חיפה (מחוז חיפה), לשכת כפר סבא (מחוז מרכז), לשכת תל אביב (מחוז תל אביב), לשכת ירושלים (מחוז ירושלים) ולשכת אשקלון (מחוז דרום).
- רשם חדלות פירעון – רשם הוצאה לפועל אשר הוסמך על פי חוק, לדון ולנהל הליכי חדלות פירעון בגין חובות יחיד של עד 161,236 ש"ח. (סעיף 188 לחוק).
- הממונה – הממונה על הליכי חדל"פ (בעבר שמו נקרא כונס הנכסים הרשמי), הוא הרשות המנהלית של המדינה (אינו אדם ספציפי), האחראית על ניהול כל הליכי חדלות פירעון של אנשים (לא תאגידים). על הרשות לפעול תוך שמירה על האינטרס הציבורי ולקיים את תכלית החוק. הממונה מנהל גם את הליכי חדלות הפירעון של יחידים עם חובות מעל 154,544₪, בפיקוחו של בית משפט השלום.
- בית משפט השלום – טרם חקיקת החוק החדש, ביהמ"ש השלום כלל לא היה נוגע בהליכי פשיטת רגל. כעת ביהמ"ש הוא זה שמפקח על הליכי החדל"פ של אנשים עם מעל 161,236₪ של חובות, מאשר תכניות שיקום ומעניק את צוי ההפטר.
- נאמן – בעל תפקיד, שהינו עו"ד או רואה חשבון מהמגזר הפרטי, האחראי על ניהול נכסי החייב, מימושם ומכירתם על פי החוק, כדי להגדיל את את קופת הנשייה שלאחר מכן תחולק לכלל הנושים.(סעיף 125 לחוק).
צדדים בהליך חדלות פירעון
- נכסי החייב – כספים, מטלטלין, מקרקעין, משכורת, זכויות לקבל נכסים בעתיד וכל מה ששווה כסף והשייך לחייב.
- קופת הנשייה – הקופה הכללית אליה מועברים כלל הכספים שהתקבלו כתוצאה מהליך חדלות הפירעון (כולל תשלומי החייב ומימוש נכסיו). בסיום התהליך, כספי הקופה יחולקו לנושים לפי הדין. (סעיף 216 לחוק)
- נושה – מי שחייבים לו כסף או רכוש, בין אם זה חוב על שירות או מוצר שלא שולם בעדו, או אפילו התחייבות עתידית או מותנית.
- נושה בדין קדימה – נושה שהחוב שלו קודם לאחרים, לפי הוראת חוק. המחוקק קבע מס' מקרים שבהם חובות מסוימים יהיו בדין קדימה, כגון שכר עבודה, או חוב למס הכנסה.
- נושה מובטח – נושה שהעניק כספים לחייב בתמורה לכך שהחייב רשם שעבוד על בטוחה כלשהי, להבטחת תשלום החוב. המקרה הקלאסי הוא בנק שנותן הלוואה לצורך רכישת נכס. הנכס משועבד לבנק להבטחת תשלום ההלוואה.
הליכים בחוק ההפטרים החדש
- צו לפתיחת הליכים – צו פתיחת הליכים הוא נקודת ההתחלה המעשית של הליכי חדלות פירעון והוא מפורסם בציבור. הצו ניתן על ידי הממונה או הרשם ומקפיא הליכים משפטיים והליכי ההוצאה לפועל שננקטים כנגד החייב (למעט הליכים פליליים). הצו גם קובע צו תשלומים חודשי, חובת הגשת דוחות, הגבלות שיחולו על החייב, הוראות לניהול הנכסים וכו' (בעבר הצו נקרא "צו כינוס").
- תביעת חוב – לאחר מתן צו פתיחת הליכים, לכל נושה יש 6 חודשים לשלוח תביעת חוב כדי שיוכר כנושה של החייב בהליך ולצורך קבלת כספים מקופת הנשייה של החייב. נושה שלא יגיש תביעה זו בזמן, החוב שלו יימחק לאלתר.
- דו"ח ממצאי בדיקה – זהו דו"ח סופי הכולל את ממצאי הנאמן בסיום תהליך הבירור\הביניים והוא מכיל מידע מלא על החייב, עסקיו ונכסיו, הנסיבות שהובילו לקריסתו הכלכלית וחובותיו, אילו נכסים ניתן לפרוע ופרטים בנוגע לחייב ושיתוף הפעולה שלו מיום פתיחת ההליך. הדוח יוגש לרשם\ממונה. (סעיף 153 לחוק).
- הצעת תכנית שיקום כלכלי – בתום התקופה שבה בדק וחקר את החייב ואת נכסיו, הנאמן ממליץ על מתווה ראוי לשיקומו הכלכלי של החייב. במסגרת התכנית יכול הנאמן להמליץ על גובה תשלומי החייב החודשיים, פירוט הנכסים שימומשו לטובת פירעון החובות, האם לחייב את החייב לעבור הכשרה פיננסית, המלצה האם לפטור את החייב מיתרת חובותיו וכיוצ'. (סעיף 154 לחוק)
- צו שיקום כלכלי – לאחר שיעבור על דוח ממצאי הבדיקה והמלצות הנאמן ולאחר שיקיים דיון בנושא, יתן ביהמ"ש או הרשם צו שיקום כלכלי. הצו יקבע את משך תקופת התשלומים של החייב, אילו נכסים ימומשו לטובת החוב וכיצד, הגבלות שיחולו עליו, אילו חובות לא יופטרו בסיום ההליך וכיוצ'. (סעיף 161 לחוק).
- ביטול פשיטת רגל – כמעט בכל שלב בהליך חדלות הפירעון של החייב, ניתן להגיש בקשה לביטול צו פתיחת הליכים או צוים שונים שניתנו במהלך ההליך. במקרים בהם, החייב הפר את תנאי החוק או שההליך אינו מתאים להוראות החוק.
- צו הפטר – צו הניתן על ידי הרשם או ביהמ"ש, לאחר שהחייב עמד בתנאי צו השיקום הכלכלי, למחיקת חובות עבר אותם צבר החייב ושהוא אינו יכול לפרוע אותם (סעיף 171 לחוק).
- הפטר לאלתר – פטור מיידי שניתן לחייב ממש עם צו השיקום הכלכלי בדיון בביהמ"ש, למחיקת חובות שאינו יכול לשלם. צו זה ניתן רק לאחר שהוכח שהכנסות החייב ויכולת השתכרותו נמוכה יותר מצרכי המחיה הבסיסיים של האדם ועל כן אין תועלת בהמשך הליכי חדלות הפירעון.
- ביטול הפטר – במקרים בהם התגלו עובדות חדשות (שלא היו ידועות לביהמ"ש\רשם בעבר) בקשר לחייב והתנהלותו לפני מועד מתן צו ההפטר, או שמא החייב לא שיתף פעולה או הפר תנאי מהותי בצו השיקום הכלכלי, ניתן יהיה לבטל את ההפטר רטרואקטיבית. במקרים אלו, יכול ביהמ"ש גם להאריך את תקופת התשלומים החודשיים או על שינוי צו השיקום הכלכלי (סעיף 176 לחוק)
פורטל חדלות פירעון והוצאה לפועל נולד בעקבות הקורונה והרפורמה החדשה בפשיטת רגל אשר הביאה לסדר דין יעיל ואפקטיבי יותר. באתר נסקור את כל השינויים בחקיקה הנוגעים לביטול פקודת פשיטת הרגל וכניסתו של חוק חדלות פירעון, הפסיקה הרלוונטית בתחום, איך מגישים בקשה לחדלות פירעון ומה התהליך הכרוך בכך ועוד.